1. הפרודוקטיביות לא תברח.
אם לפני עשור הייתי חולה 3 ימים, אפילו עם 100° חום, כנראה שאלה היו 3 ימים מאושרים במיוחד. תחושה של חופש, בריחה מהעבודה, כשלא משנה כמה גלילי טישו שוכבים מקומטים לידי.

הפעם, כל מה שיכולתי לחשוב עליו היה הזמן שאני מבזבז, הדברים שיכולתי להספיק ותכנון תכניות לאחרי ההחלמה.
חוסר פרודוקטיביות זה מבאס ותכננתי כל כך הרבה תכניות שעכשיו אני מפחד שלא אספיק לעמוד בהן.
אין מה להילחץ.
בסופו של דבר אחזור לעצמי במהירות ואז אוכל להספיק הכל בצורה רגועה.

2. לדעת להיות חולה/לקבל עזרה.
אשתי הניחה לידי אקמול, נורופן, טישו, טיפות עיניים, מד חום, מים, תה, שוקולד.
בפועל:
– תמיד לקחתי אקמול באיחור של שעות
– לא שתיתי מספיק
– לא נגעתי בשוקולד
כשאנשים מציעים לכם עזרה, תהיו נכונים לקבל.
לא חייבים לקבל כל עזרה ולא מכל אחד, אבל עצם העובדה שמישהו חושב עליכם יכולה להקל עליכם המון.
נצלו את זה.

3. תנוחו.
ביום הראשון עם החום עוד ניסיתי לפתוח מחשב, לעבוד מהטלפון, לעשות משהו.
אבל עם כל הכבוד להייטקס, אנחנו לא רובוטים.
כן, אנחנו יכולים לבצע מליון משימות במקביל, לנהל צוותים תוך כדי מילואים ולהקים עסק בו זמנית.
אבל לפעמים צריך לנוח.
למה? ככה.
האנרגיה שלנו תלויה בזה.
אני צריך לזכור את זה יותר.

4. תן למחשבות לרוץ לכל הכיוונים.
מצד אחד לנוח ולא להיות אקטיביים מדי.
מצד שני, כשהראש רץ על אוטומט מגיעים למקומות מדהימים.
פתאום הבנתי מה אני רוצה לעשות באמת, איך אני רוצה לעשות את זה ומתי.
זה לא אומר שהכל יקרה מיד, אבל לפעמים דווקא המחשבות התמימות והאותנטיות האלה הן מה שאנחנו באמת רוצים.
תזרמו עם זה.

5. תגידו תודה.
בנינו, זה בא לי בדיוק בזמן 🙂