1. האובייס – דרישות מופרזות.
איך נגדיר מופרזות? לא פרופורציונליות לכלים אותם קיבלתם כדי לבצע את תפקידכם.

אם דורשים מכם להישאר שעות נוספות מרובות ללא תשלום, אם היעדים לא מחוברים למציאות, אם שקיפות היא לא הצד החזק אצלם – תתרחקו.

2. ראיון שלילי.
לא משנה כמה ראיונות חיצוניים תעברו, הראיונות הסופים והקובעים הם הראיונות בחברה עצמה. כדי לזהות נורה אדומה אין צורך לחכות עד לראיון האחרון. כבר בראיון הראשון, אפילו הטלפוני, אם המראיינים משדרים שליליות, זה הרגע להגיד תודה.

חשוב להבדיל בין סתם מראיין לא נחמד למראיין שלילי. מראיין שלילי בדר"כ משקף את המנהלים שלו שמשקפים את התרבות הארגונית.

3. משכורת לא רצינית.
לא משנה אם יש לכם נסיון של שנה או של עשור, המשכורת צריכה להיות נוסחה של הנסיון שלכם + היכולת שלכם + הדרישות מכם / תנאי העבודה (לא תנאי משכורת).

אם הנוסחה לא תואמת את השכר בהפרש גדול, סימן שלא מכבדים אתכם כמועמדים ובטח שייכבדו עוד פחות כשתהיו תחת חוזה.

4. שינוי מהיר ותמידי של תנאי העבודה.

בעבר התראיינתי למשרה כלשהי ודרשו שאעבוד בימי שישי. אמרתי שכל התנאים מתאימים חוץ מימי שישי ולכן אוותר על המשרה.
אפילו לא קיימתי משא ומתן.

הם מצידם אמרו שימי שישי הם הימים הכי חזקים בעבודה וזה לא ניתן לשינוי.

פחות משעה לאחר מכן קיבלתי טלפון מהמנכלית שאומרת שוויתרו עבורי על ימי שישי.
כביכול מחמיא, אבל לא.

שינוי מהיר וחד כל כך בין ההצהרה הראשונה של המנכלית לבין הצעתה החדשה הדליקו לי נורה אדומה, כזאת שאומרת שגם המציאות בעבודה ביומיום תיראה ככה, מלאה בשינויים מיידיים, לא צפויים וככל הנראה לא רצויים.

ויתרתי בנימוס.

5. מודעת דרושים חשודה.

זה אולי היה צריך להיות הסעיף הראשון.

לא מדובר בחשד למשהו לא חוקי אלא במודעה שמנוסחת בצורה לא מזמינה בעליל.
תאמרו שאני מגזים. יכול להיות.
לא כל ניסוח גרוע מעיד על סביבת עבודה לא טובה. נכון מאד.

אבל – יש מודעות שבהחלט מלמדות על הצפוי לכם בארגון.
ניסוח שאתם חשים כלא מזמין, אפילו אלים במקצת, המון דרישות ואפס זכויות, יותר מדי סימני קריאה וקלישאות. כל אלה מלמדים על נואשות ועל חוסר יכולת לגייס אנשים טובים בלי מניפולציות.
לפעמים, כמובן, זה מעיד רק על קופי גרוע.
ולפעמים לא.