דו שיח שהייתי עד אליו במציאות:
מנכ״ל: אני חושב 1 2 3
מנהל: אני לא בהכרח מסכים, לדעתי זה הפוך ואני חושב 4 5 6
מנכ״ל: זה לא הפוך, זה 1 2 3
———
ג'ים קארי הוא אחד השחקנים האהובים עליי.
בין המסכה, אייס ונטורה, ברוס הגדול מכולם, טפשים ללא הפסקה ועוד, הבן אדם נתן לי שעות של צחוק בריא.

ב-2008 הוא הוציא את הסרט "יס מן".
בחור בן 30, מופנם, שלא מתקשר עם חבריו או עם הסביבה. מנחה לשיפור עצמי ממליץ לו להגיד כן לכל הצעה שיציעו לו.
ג'ים קארי מקבל את ההצעה באופן מילולי ואומר כן לכל דבר וככה מתפתחת עלילת הסרט.

המנכ"ל מתחילת הפוסט מזכיר לי את ג'ים קארי רק מהצד השני. בן אדם שחושב שכולם צריכים להגיד לו כן. אחת המטרות של העסקת עובדים היא לא רק כדי לבצע מה שלך אין זמן לעשות, אלא לקיים סיעור מוחות, לשמוע עוד רעיונות ולצאת מאזור הנוחות.
ברגע שאתה מצפה שיגידו לך כן על כל דבר, הפסדת את המשאב החשוב ביותר בעבודה: מח נוסף. אתה נשאר רק עם הרעיונות שלך ועם עובדים מתוסכלים. זה כמובן מוביל לעבודה לא טובה והגלגל זז בכיוון אחד.

בהמשך הסרט, המנחה אומר לג'ים קארי שהוא לא התכוון שצריך להגיד כן על *כל דבר*, אלא שזאת גישה בריאה לחיים לחשוב באופן פתוח וחיובי.

הייתי אומר למנכ"ל הזה את אותו הדבר.
את מיטב זמננו אנחנו מעבירים בעבודה.
טבעי שיהיו לנו רעיונות משלנו.
טבעי שנגיד אותם בקול.
אנחנו לא יס מנים.